בחירת המייסדים

אודות המושבה מזכרת בתיה

בפגישה של הרב מוהליבר והברון רוטשילד אשר סופרה בפרק הקודם סוכם: ש"אם יבואו מדעת עצמם עשרה או שנים עשר איש עובדי אדמה מנעוריהם לאה"ק [ארץ הקודש] ויעמדו שם בניסיון חדשים אחדים וימצאון מוכשרים לעבודת האדמה בארץ הקודש ויש לאל ידם לפרנס עצמם ובני משפחתם מעבודתם בשדה – יכונן להם מושב באה"ק".

לאחר עשרה ימים נוספים של בירור הפרטים עם אנשי הברון באשר לצדדים המעשיים של הקמת היישוב יצאו הרב שמואל מוהליבר ויחיאל ברי"ל ביום כ"ו תשרי (9.10.1882) לרוסיה למצוא אנשים מתאימים לתנאי היסוד של הברון – "עובדי אדמה מנעוריהם".

ב-ו' בחשוון תרמ"ג (19.10.1882) הגיע יחיאל ברי"ל לרוזי'נוי ובעזרתו של הרב מרדכי גימפל יפה – רבה של רוז'ינוי, נבחרו עשרה ראשי משפחה מהכפר פבלובקה להקמת המושבה.

וכך מתאר יחיאל ברי"ל את תהליך בחירת המועמדים לעלייה: "בששה במרחשון (19 באוקטובר) באתי לעיר פלונית, והרב הגאון מוהרמג"י (מורנו הרב מרדכי גימפל) האב"ד (האב בית דין) שם נדרש לשאלתנו ויקרא אליו את הריפ"פ (ר' ירוחם פישל פינס) אחד מנכבדי העיר והוא מכיר היטב את בני המושב מעובדי אדמה סמוך לעיר. ויחד אתי העברנו לפנינו את האנשים המוכשרים להעלותם לאה"ק, ומהטובים שבהם בחרנו עשר משפחות ובהן 101 נפשות, 54 זכרים ונקבות 47, וכשני שליש מהם עושים מלאכה בבית ובשדה, כלם בעלי כח ואנשי שלום ואחוה ובחרתי מהזכרים עשרה אנשים שיעלו ראשונה לארץ הקדושה, כלם עובדי אדמה מנעוריהם, שלשה מהם בוני בתים (של עץ). אחד חרש עץ. שנים נוסרי נסרים ושנים אורגים בצמר.

אחרי הבחירה אמרתי להנבחרים שיכין לו כל אחד מהם ארבעים שקל להוצאת הדרך עד יפו ובעוד שבועיים ימים יצאו מביתם לעלות לאה"ק".

ההרגשה הכללית הייתה שהנה נמצא הגוף ההתיישבותי המתאים ביותר לעלייה ארצה. לא רק שהיו עובדי אדמה מנעוריהם אלא שידעו מקצועות נוספים של בוני בתים, חרשי עץ ונוסרי נסרים – מקצועות חיוניים לשלבים הראשונים של הקמת היישוב. לנבחרים, כאמור, ניתנה הודעה קצרה ביותר של שבועיים בלבד להתארגן לעלייה ולהכנת הוצאות הדרך ליפו.