מזכרת בתיה, שנקראה עקרון בשנותיה הראשונות, נמנתה עם שבע המושבות שבגל הראשון של העלייה הראשונה. היא נבדלה משאר המושבות בכך שבעוד רוב המתיישבים במושבות האחרות היו חסרי ניסיון חקלאי, הרי שהמתיישבים הראשונים בעקרון היו איכרים מבטן ומלידה וגם יראי שמים.
מזכרת בתיה שונה מן המושבות האחרות גם בכך שהייתה הראשונה בארץ שהוקמה על ידי הברון רוטשילד, בעוד שעל המושבות האחרות הוא פרש את חסותו לאחר שכבר הוקמו.
הספר עוקב אחר התפתחות המושבה ב-100 שנותיה הראשונות.

המאבק של מייסדי מזכרת בתיה לקיום מצוות השמיטה בשנת ה'תרמ"ט (1889) ועלילות הגבורה של מייסדי המושבה.

מה עניין שמיטה ? חוברת הפעלות ייחודיות למורה, למנחה ולמדריך.

הפעלה בנושא שנת השמיטה תרמ"ט מאת סימא גוטמן ( גרינבוים).

בן אליעזר וחנה, שהיו ממייסדי קיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. נולד ביום א' באדר תש"ז (21.2.1947) בקיבוץ שדה אליהו. כשהיה דובי בן תשע נפטר אביו והוא הצליח להדחיק את רגשות הכאב המר, לעודד את אמו ולעזור לה ולאחותו בכל אשר יכול.
למד בבית הספר המשותף שבקיבוצו. לאחר שסיים את לימודיו העל יסודיים, למד דובי בפקולטה לחקלאות שברחובות והוסמך כאגרונום. דובי קיבל חינוך דתי, לאומי, ציוני והומניסטי. הוא היה תלמיד שקדן והצטיין בתחומים רבים. אהב שירה וספרות עברית וקרא ספרים בהנאה. בלימודי היהדות שאף להרחיב את ידיעותיו והשתתף בחוגים לתלמוד ולמחשבת ישראל. מילדותו אהב לטייל עם בני משפחתו בשבילי עמק בית שאן ובפינות החמד הרבות המצויות בו. כעבור שנים מספר התחיל לסייר ברחבי הארץ ולמד את נופיה, את צמחיה ואת בעלי החיים שבה. דובי היה בחור שקט ורציני. פעיל בחברה ואהוב על כולם. בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער "בני – עקיבא" וברבות הימים הדריך בסניף שבמשקו. פעילותו בתנועה כללה מפגשים חברתיים וטיולים בארץ להעמקת הקשר עם המולדת ועם אזרחיה. בעזבונו נשמרו רשימות וראשי פרקים משיחות ומדיונים שקיים עם חניכיו. כהמשך טבעי לדרכו בתנועת הנוער יצא דובי כעבור שנים לשנת שירות שלישית בקבוצת 'מעלה גלבוע', יחד עם אשתו.
המשך קריאה ⇐

בן הדסי ודובי. נולד במזכרת בתיה ביום י"ב בחשוון תשל"ה (28.10.1974), אח צעיר לדקלה ואלישע. שנתיים לאחר הולדתו, בראש חודש אייר תשל"ז, נפל אביו, בן קיבוץ שדה אליהו, סגן מפקד גדוד נ"ט בצנחנים, בתאונת אימונים בניצנה שבנגב, כשהוא מותיר אחריו משפחה קטנה, כואבת אך מלוכדת.
ערן הקרין כבר מילדות מזג טוב ומילא את הבית בשפע חום ואהבה, שמחת חיים ואושר רב. את לימודיו החל בבית הספר היסודי ממלכתי-דתי "תחכמוני" וסיים אותם בבית הספר התיכון "אמי"ת" שברחובות. אישיותו עוצבה והתגבשה סביב ערכי היהדות ואהבת העם והארץ. נוף ילדותו ונערותו היה נופה של המושבה הוותיקה מזכרת בתיה – השדות, המטעים, הכרמים והפרדסים, משוכות הצבר והשיטה. משחר ילדותו אהב לשוטט בשבילי המושבה ובמרחבי הטבע באזור. למד לזהות פרחים וצמחים, בעלי חיים, ציפורים ומאובנים. ליקט בשקידה אבנים מיוחדות, שלדי בעלי חיים, זרעי צמחים ואפילו צניפות של תנשמות. הוא חקר ביסודיות את תולדות המושבה, שתה בצמא את סיפוריהם וקורותיהם של ראשוני היישוב ולמד את מורשתם. המשך קריאה ⇐