סגן יוסף רודבסקי

יוסף רודבסקי

יוסף רודבסקי 'הטייס של המושבה' "שלושה המה נפלאו ממני …- דרך הנשר בשמיים…" (משלי ל, יח-יט) יוסף, דור רביעי למייסדי מזכרת בתיה, נולד ב-י"ב בכסלו תרצ"ד, 30.11.1933, בבית בו האת והספר שימשו בכפיפה אחת,
שכן הוריו, טובה וחנן – חקלאים היו במושבתנו עקרון – מחד, ומאידך – היה אביו האחראי לספריית המושבה.
במזכרת בתיה סיים את שבע כיתות בית הספר היסודי, אזי עבר לשנת לימודים נוספת בבני ברק ולשנה הכשרה בגבעת זייד. מכאן ואילך לא יכול היה עוד להרשות לעצמו לימודים סדירים, והיה עליו לצאת לעבוד. אלא שבהיותו שוחר דעת – לא רצה לוותר לחלוטין על לימודיו, והמשיך להשתלם באופן פרטי.
הוא עבד כמסגר וכבנאי, ואגב כך הצטרף, כמרבית המורים העובדים והלומדים בני גילו, לתנעות 'הנוער העובד והלומד'.
במשך כל העת, בצנעה ובענווה גמורה, אף תמך באימו, שנתאלמנה בינתיים.
באפריל 1951, והוא נער בן 17 בלבד, הצטרף לצה"ל ונבחר לשרת בחיל האוויר. בתום שירותו הסדיר אף החליט להמשיך ולשרת את המדינה במסגרת צבא הקבע.
בהגיע ארצה טייסת הסילון הראשונה – היה בין מטיסיה ובוחניה, אלא שבחמש הדקות האחרונות לטיסת האימון, לאחר שכבר העביר למגדל הפיקוח את השדר האלחוטי כי הוא עומד לנחות בעוד דקות ספורות, ולאחר שכבר נערכו הכנות צוות הקרקע לנחיתתו – גרמו הערפל הכבד, החשכה ומזג האויר ששרר סביב לכך שלא הצליח לנחות בשדה התעופה בשלום, אלא התרסק אל הקרקע בסערת הברקים והרעמים שהשתוללה באותה שעה.
הדבר קרה בדיוק במלאת לו 22 שנה, ב- י"ד בכסלו תשט"ז, 29.11.1955. המושבה והארץ כולה הירכינו ראש בפני הטייס הצעיר, בן המושבה, עת ניטמן באדמת הארץ שאהב, בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

יהי זיכרו ברוך.